קווי זמן להיסטוריה

הבולשביקים בשלטון

הבולשביקים בשלטון

כאשר הבולשביקים תפסו את השלטון בפטרוגרד בנובמבר 1917, הם התמודדו עם בעיות רבות. לא פחות מכך העובדה שהבולשביקים שלטו רק בחלק קטן מאוד מרוסיה - בעיקרון האדמה בין פטרוגרד למוסקבה, רצועת שטח מלבנית של 30 מיילים על 400 מיילים. מחוץ לטריטוריה זו היו קבוצות רבות שהתנגדו לבולשביקים. אזורים מסוימים התנתקו מרוסיה והפכו למחוזות אוטונומיים למחצה. אפילו בארץ שבין מוסקבה לפטרוגרד, הבולשביקים היו רחוקים מלהיות חפים מאויבים.

עם זאת, לבולשביקים היו מספר יתרונות מרכזיים על פני מתנגדיהם. היה להם מנהיג שהונע על ידי אנרגיה ותשוקה - לנין. מפקדו הצבאי היה מחונן באותה מידה - לאון טרוצקי. המסיבה הייתה למעשה קטנה למדי במספרים. זה הקל מאוד על משמעת מפלגתית לשלוט ולתחזק. למפלגה הייתה גוף סמכויות מרכזי שנקרא המועצה הלאומית. זה בחר את קומיסרי המפלגה (שרים) ולנין היה הנשיא. ארגון כה הדוק היה חיוני להצלחה. לאף מפלגה פוליטית אחרת ברוסיה לא הייתה התארגנות כזו וכתוצאה מכך, לבולשביקים היה יתרון גדול עליהם.

המשימה הראשונה של לנין הייתה לפרוש את רוסיה ממלחמה לא פופולרית ביותר. שני הצדדים נהנו מכך. הגרמנים יכלו להעביר את כל כוחותיהם בחזית המזרחית לחזית המערבית. לנין יכול היה לרכז את כל משאביו בנעשה ברוסיה. ב- 14 בדצמבר 1917 נחתמה שביתת נשק בין רוסיה למעצמות המרכז.

תחילת המשא ומתן עם הגרמנים לא התקדמה. טרוצקי לא שיתף את אמונתו של לנין כי זה צריך להיות שלום בכל מחיר. כמפכ"ל חוץ, טרוצקי פתח בשיחות הראשונות. טרוצקי האמין כי המהפכה הרוסית תהיה הזרז למהפכה עולמית כאשר העובדים ברחבי העולם יראו את תמיכתם בבולשביקים. לפיכך הוא הרגיש שהגרמנים אינם בעמדה החזקה שהם מאמינים בעצמם כיוון שלטעמו של טרוצקי העובדים בגרמניה יקומו לתמיכה בבולשביקים. הוא אפילו פנה ישירות לעובדים הגרמנים. כשהתברר שהוא טועה והוא לא הצליח לרכך את הדרישות הגרמניות, הוא יצא מהמשא ומתן.

הגרמנים חזרו לשבתת הנשק ב- 12 בפברואר 1918 והתקדמו עוד כקילומטרים לרוסיה תוך 4 ימים בלבד. לאחר מכן לקח לנין פיקוד והורה שיהיה שלום בכל מחיר. התוצאה הייתה אמנת ברסט-ליטובסק. אמנה זו הסירה מרוסיה את כל האדמות שנצברו מאז פטר הגדול והיא הפרידה בין אוקראינה. גרמניה אמורה לקחת מהטריטוריה החדשה שלה את מה שחשה שהיא נדרשת כדי להילחם במלחמה. כאשר התלוננו גרמנים על תנאי חוזה ורסאי, רבים הזכירו להם את התנאים שהגרמנים היו מוכנים לכפות על הרוסים עם ברסט-ליטובסק.

עם זאת, האמנה העניקה ללנין את מה שהוא צריך - זמן להתרכז אך ורק ברוסיה. קבוצות רבות התגבשו שרצו שהבולשביקים יהרסו. במלחמת האזרחים ברוסיה, היו אמורים להיקרא אלה הלבנים. היה להם מעט במשותף, מלבד רצון להיפטר מרוסיה מהבולשביקים.

לנין התמודד גם עם בעיה מיידית במלבן האדמות שבשליטת הבולשביקים. קרנסקי הבטיח בחירות לישיבה מכהנת כראש הממשלה הזמנית. ביולי 1917 קרא לנין לאסיפה מכוננת, ולכן בקושי יכול היה להתמודד נגד אחת כזו. לכן, בדצמבר 1917 נערכו בחירות לישיבה מכוננת. המהפכנים החברתיים השיגו את מרבית המנדטים (370 מתוך 703) ואילו הבולשביקים קיבלו רק 168 מושבים. היה ברור שהאסיפה המכוננת תהיה ביקורתית מאוד כלפי לנין והבולשביקים - ובמיוחד למאה המנשביקים שנבחרו בה. אלה שהצביעו לאסיפה המכוננת הורשו להיפגש בארמון טאוריד. הארמון הוקף אז על ידי משמרות אדומים ולאלה שנמצאו בו נאמר להתפזר. זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שהיא נפגשה.

לנין יכלה כעת להתרכז במלחמת האזרחים הממשמשת ובאה. הוא גם היה צריך להכניס מערכת כלכלית שתהיה הולמת את אמונותיו וכזו שתועיל לאלה שנמצאים תחת שלטון בולשביקים. מדיניות כלכלית זו נקראה 'קומוניזם מלחמה'.

פוסטים קשורים

  • הבולשביקים

    הבולשביקים הבולשביקים נולדו מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית של רוסיה. כאשר המפלגה התפצלה בשנת 1903, לבולשביקים היה רק ​​מנהיג ברור אחד ...

  • חוזה ברסט-ליטובסק

    אמנת ברסט-ליטובסק הסכם ברסט-ליטובסק הביא לסיום המלחמה בין רוסיה לגרמניה בשנת 1918. הגרמנים נזכרו ...