בנוסף

משה דיין

משה דיין

משה דיין הפך לאחד הגברים המפורסמים בישראל. משה דיין מצא תהילה כמנהיג צבאי שקשור לניצחונות שהיו לכאורה בלתי אפשריים בתוך סכסוכי המזרח התיכון. דיין פיתח את ההילה של 'סופרמן' צבאי.

דיין נולד בשנת 1915. בניגוד לאנשים כמו דוד בן גוריון, יליד פולין, וגולדה מאיר, ילידת רוסיה, דיין נולד למעשה באזור. הוא נולד בדגניה, שבדרום הכנרת. הוא למד מדעים באוניברסיטה העברית בירושלים. דיין הצטרף ל"הגנה "שהיה ארגון סודי שהוקם כדי להגן על היהודים בארץ ישראל מפני התקפות של ערבים. ההגנה הפכה לזרוע הצבאית של הסוכנות היהודית. הבריטים ששלטו בפלסטין ראו בהגנה לא יותר מאשר ארגון טרור שערער את שלטונם באזור. חברים ידועים בה נעצרו - גורל שפקד את דיין. הוא נשלח לכלא בין 1939 ל -1941.

למרבה האירוניה עם שחרורו, לחם דיין במלחמת העולם השנייה למען אלה ששלחו אותו לכלא! הוא הצטרף לכוח עזר שנלחם עם הבריטים וצבא צרפת החופשית בכדי להיפטר מסוריה מכוחות הציר. בעודו נלחם למען יחידה זו, דיין נפצע ואיבד את מראה עינו השמאלית. זה היה בזמן שדיין הושפע מבן גוריון שהיה למעשה הקול המוביל של היהודים בפלסטין.

במאי 1948 השיגה ישראל את עצמאותה. כמעט מייד הותקפה המדינה החדשה על ידי קואליציה של מדינות ערב שכנות. דיין הוציא לפועל את מה שלמד בלחימה במלחמת העולם השנייה. הוא סייע לגנרל יגאל ידין בהדחת ההתקפות על ישראל וההתקפות של המדינות הערביות היו כישלון. דיין השיג תהילה בתוך ארצו. בגיל 33 בלבד, נראה שהוא מתאר את מה שאנשים צריכים לעשות כדי שישראל תשרוד. דמות פוטוגנית, צילומים ותמונות של דיין בעל העין אחת נפוצה.

דיין שירת בוועדה שנערכה ברודוס שהתאספה כדי לנסות ולבצע הסדר בין היהודים לערבים. בין השנים 1949 - 1950 ניהל שיחות חשאיות עם המלך עבדאללה מירדן. המלך היה אחד הערבים המשפיעים באזור ותשומת ליבו ותמיכתו הייתה חיונית אם האזור יהפוך לשלום לעומת חממה של מכולות. עם זאת, בפגישות אלה הוכיח דיין כמנהל משא ומתן קשוח וסירב להתפשר. כתוצאה מכך, לא יצא דבר מהמפגשים הללו שיוביל ליציבות במזרח התיכון.

חברותו של דיין עם בן גוריון העלתה אותו למעמד צבאי / פוליטי גבוה בישראל. משנת 1953, בן 38, מונה דיין לרמטכ"ל. הוא מילא את התפקיד עד שנת 1958. דיין היה זה שהחזיק את התנופה הצבאית במשבר סואץ בשנת 1956. הוא תקף את מצרים והגיע תוך פחות משבוע לתעלת סואץ ולפי מפרץ עקבה. הצלחה צבאית כזו זיכתה אותו במעמד אגדי בישראל. מיומנותו בארגון והכנת הצבא למתקפות מהירות נצפתה שוב בשנת 1967 במלחמת ששת הימים. במלחמה זו הניח דיין כי המדינות הערביות יתקפו את ישראל. במקום לחכות שיתקפו אותו, הוא תקף אותם.

ביום שני ה- 5 ביוני 1967 תקפה ישראל את שכניה. עד ה- 11 ביוני נחלש כוחם הצבאי בצורה קשה. ימים לפני הפיגועים ב- 5 ביוני מונה דיין לשר הביטחון. ההצלחה של מלחמת ששת הימים הייתה כזאת שהוא מילא עמדה פוליטית זו עד 1974. הוא פיקח על התקפות הכוחות המצריים במלחמת יום הכיפורים בשנת 1973. בתחילה, ישראל הופתעה. כזו הייתה מיומנותו של דיין, שהמלחמה הסתיימה במה שהיה יעיל יעיל (אם כי רבים האמינו שמצרים תנצח לאחר הצלחת ההתקפות הראשוניות שלהם).

במשך מרבית הקריירה שלו דיין יכול היה לעשות מעט רע. עם זאת, בשנות השבעים של המאה הקודמת, היו מי שראו את דיין כנציני מדי בגישתו. חלק ממפלגת העבודה ביקרו אותו והוא בתורו מתח ביקורת על האופן שבו מפלגת העבודה מפתחת את מדיניותה. בשנת 1974 עבר דיין (שעדיין נהנה מתמיכה ציבורית עצומה) לפוליטיקה של האופוזיציה. בשנת 1977 נוצחה מפלגת העבודה בבחירות כלליות ומנחם בגין השתלט על ישראל. הוא מינה את שר החוץ של דיין אך התפטר מתפקידו באוקטובר 1979.

הקריירה של דיין דומה ללא ספק בהיסטוריה הקצרה של ישראל. מנהיג צבאי מצליח להפליא שפיתח מעמד אגדי, עבר בהצלחה לפוליטיקה ומילא מספר משרות ממשלתיות בעלות השפעה רבה לפני שעזב את הפוליטיקה. אנשי צבא בכירים ניסו לעשות זאת - לעבור מהצבא לפוליטיקה - אך רבים נכשלו.