פודקאסטים היסטוריים

דוד בן גוריון

דוד בן גוריון

דוד בן גוריון היה ראש הממשלה הראשון של ישראל, ולפיכך דמות מובילה בתולדות המזרח התיכון האחרונות. בן גוריון נולד בשנת 1886 בפלונסק בפולין הרוסית. הוא עלה למה שכונה אז פלסטינה בשנת 1906. בפלסטין עבד בן גוריון בהתנחלויות חקלאיות והיה תומך נלהב של הציונות. נולד כדיוויד גרין, שינה את שמו לבן גוריון והוא הפך למאמין חזק כי עברית צריכה להיות השפה הלאומית היהודית - ומכאן השינוי בשם משפחתו.

בן גוריון למד משפטים באוניברסיטאות בסלוניקי ובקונסטנטינופול. תמיכתו במולדת ישראלית הלכה וגדלה ככל שהתבגר. הוא הוגלה מטורקיה בגלל המוניטין הגובר שלו כתומך בציונות והצטרף לגדוד יהודי בצבא הבריטי שנלחם בטורקים בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.

בשנים 1921 - 1933 הוא היה מזכ"ל הפדרציה היהודית בארץ ישראל ובשנת 1930 הוא הפך למנהיג מפלגת מפא"י שהייתה הקבוצה הסוציאליסטית המובילה בקרב הציונים הפלסטינים. בשנת 1935 התמנה ליו"ר הסוכנות - תפקיד אותו מילא עד 1948. תפקיד זה נתן לו את ההזדמנות המושלמת לפתח את כישוריו הארגוניים והמנהליים. עד 1948 בן גוריון היה למעשה הבחירה הטבעית לנהל את ישראל שהוקמה לאחרונה. הוא כיהן כראש ממשלה בשתי קדנציות שבמהלכן עמדה ישראל בפני שתי מלחמות. בדומה למרבית מנהיגי ישראל, הוא בילה את כהונתו בהתמודדות עם איום ההתקפה של מדינות ערב שהקיפו את ישראל.

בכתביו תיאר בן גוריון את ישראל כארץ שהייתה

"מצפון, נהר הליטאני (בדרום לבנון), מצפון מזרח, ואדי עוב'ה, עשרים מיילים דרומית לדמשק; הגבול הדרומי יהיה נייד ונדחף לסיני לפחות עד ואדי אל-עריש; וממזרח, המדבר הסורי, כולל הקצה הרחוק ביותר של עבר הירדן. "

כהונתו הראשונה כראש ממשלה נמשכה בין השנים 1948 - 1953. בתקופה זו תקפה קואליציה של מדינות ערב את ישראל כמעט מיד לאחר שהמדינה הפכה למדינה חדשה במאי 1948. במלחמה זו הייתה לישראל ברירה אחת ברורה. אם הם היו מפסידים את המלחמה, ישראל הייתה מפסיקה להתקיים. לפיכך ממשלה ואנשי המדינה שזה עתה הוקמה נאלצו ממש להילחם כדי לשרוד. הישראלים ניצחו במלחמת 1948. הניצחון עשה רבות להעצמת קומתו הפוליטית של בן גוריון.

בשנת 1956, משבר סואץ הוביל למלחמה נוספת במזרח התיכון. מעורבותה של ישראל בדרך כלל מאפילה על ידי העובדה שבריטניה וצרפת תקפו את מצרים ואמריקה לא הצליחו להעניק לשתי המדינות את התמיכה שהן ציפו מחבר נאט"ו (במיוחד שהמלחמה הקרה הייתה בשיאה).

כשישראל לא הייתה במלחמה, ריכז בן גוריון את אנרגייתו בפיתוח הבסיס החקלאי והתעשייתי של המדינה החדשה. לפני שישראל הפכה להיות עצמאית, בן-גוריון תיאר לעצמו את המדינה החדשה ככזו שהייתה בקושי תלויה באף אחר. הוא האמין כי הסתפקות עצמית היא המפתח להישרדותה של ישראל.

בן גוריון פרש בתחילה מהפוליטיקה בשנת 1963, אך הוא חזר לפוליטיקה בחזית בשנת 1965, בגיל 79, כדי להנהיג קבוצת פריצה ממפלגת מפא"י שהייתה ביקורתית על ההנהגה שסיפקה גולדה מאיר. הרפי כלל את הגנרל משה דיין שהיה אמור להיות המנהיג הצבאי המפורסם ביותר בישראל.

עד שבן גוריון נפטר בשנת 1974, ישראל הייתה בשני סכסוכים נוספים במזרח התיכון - מלחמת ששת הימים של 1967 ומלחמת יום כיפור בשנת 1973.