בנוסף

ריינג'רס אמריקאים

ריינג'רס אמריקאים

ריינג'רס אמריקנים מילאו חלק מרכזי במבצעים של כוחות מיוחדים לאחר שאמריקה נכנסה למלחמת העולם השנייה בדצמבר 1941 לאחר התקיפה היפנית על פרל הארבור. מהר מאוד התברר לאותם קציני צבא אמריקאים שבסיסם בבריטניה כי אין להם יחידה כמו הקומנדו הבריטי. האלוף לוסין טרוסקוט, קשר צבא ארה"ב עם המטה הכללי הבריטי, הגיש הצעות לגנרל ג'ורג 'מרשל במאי 1942 שעודדו את הקמתה של יחידה כזו. מכאן נוצרו הסיירים האמריקניים - המקבילה האמריקאית לקומנדו הבריטי.


ריינג'רס של ארה"ב בפוינט דו הוק

הפקודה ליצור יחידה כזו חזרה במהרה וגדוד הסיירים הראשון של צבא ארה"ב נוצר. השם ריינג'ר נבחר משום שהאמינו כי התואר 'קומנדו' שייך לבריטים. טרוסקוט האמין כי:

לפיכך היה ראוי כי הארגון שהיה עתיד להיות הראשון מכוח היבשה האמריקני שנלחם בגרמנים ביבשת אירופה, צריך להיקרא ריינג'רס כמחמיא לאלה בהיסטוריה האמריקאית שהדגימו את הסטנדרטים הגבוהים של אומץ, יוזמה, נחישות וחספוס, יכולת לחימה הישג. "

המפקד הראשון של הריינג'רס היה סרן אורלנדו דארבי, בוגר ווסט פוינט. דרבי ניתנה רק כמה שבועות לארגן את היחידה. אלפי חיל רגלים אמריקני הגישו בקשה להצטרף ליחידה החדשה. מעטים נפגשו עם הסטנדרטים המדויקים של הסיירים. גדוד הריינג'ר הראשון הועמד רשמית ב -19 ביוני 1942.

הכוח החדש אימן במרכז ההדרכה קומנדו באכנאקרירי בסקוטלנד. כאן הקומנדו הבריטי העביר את 600 המגויסים במהלכם. 500 עברו; אדם אחד נהרג וכמה נפצעו במהלך אימון באמצעות תחמושת חיה. הריינג'רס קיבלו ממש טבילת אש.

ארבעים ותשע ריינג'רים נבחרו לפשיטת דיפה שהייתה חסרת גורל - החיילים האמריקנים הראשונים שנלחמו נגד הגרמנים בשטח. שלושה נהרגו. מכאן עברו הריינג'רס לצפון אפריקה ושם הובילו את חוד החנית להתקפה על פורט ארצו באלג'יריה. הצלחת ההתקפה הזו סללה את דרכה של אגף הרגלים הראשון לתקוף וללכוד את אורן בהצלחה. היחידה זכתה לראשונה בציטוטים הנשיאותיים שלה ב- 31 במרץ 1943, אז כבשו ופינחו את מעבר אל-גואטר ותפסו 200 אסירים.

הסיירים מילאו תפקיד מפתח בהתקפה המוצלחת על סיציליה בשנת 1943 ובנסיעה במעלה איטליה. הסיירים נלחמו במונטה קאסינו ובאנציו. בינואר 1944, הסיירים לקחו נפגעים כבדים באיטליה ונלחמו במתקפת נגד גרמנית.

הריינג'רס גילו תהילה רבה יותר בזירת הקטל הגדול - חוף אומהה במהלך נחיתות ה- D-Day. הרבה נעשה מהנחיתה באומהה בהשוואה לנחיתות בארבעת החופים האחרים ב- D-Day.

הריינג'רס קיבלו ללא ספק את הקשה ביותר מבין כל היעדים שנחתו עליהם. פוינט דו הוק היה מבוצר בכבדות והגרמנים בנו את ההגנה שלהם על גבי צוקים שכדומה לא נמצאו בארבעת החופים האחרים. האמריקנים ספגו מכה קשה כאשר מרבית הטנקים הדופלקס שלהם שקעו בים. האש המכסה שהטנקים הללו היו מעניקה לסיירים נגד מיקומי המקלע הגרמני בפוינט דו הוק אבדה. לפיכך, הריינג'רים, שנלכדו בבסיס פוינט דו הוק, נאלצו לטפס על הצוקים ללא תועלת של תמיכה משוריינת.

את הקושי במשימת הריינג'רס באומחה סיכמה הכי טוב על ידי הגנרל עומר ברדלי:

"מעולם לא הוענק לאף מפקד (סא"ל ג'יימס רודר) משימה נואשת יותר."

כי פוינט דו הוק נלכד על ידי הסיירים למרות הנפגעים הנוראים שספגו, הוא עדות ל"ריינג'ר Creed "שלהם.

הסיירים חוו גם לחימה במזרח הרחוק. הריינג'רס היו הכוחות האמריקנים הראשונים שחזרו לפיליפינים כאשר תקפו את ההגנות היפניות באיים דינגאט. הסיירים נחתו שלושה ימים מלאים לפני הכוח האמריקני העיקרי באוקטובר 1944, וכבשו במהירות את יעדיהם.

בלוזון לקחו חלק הסיירים במשימה שרבים רואים בה את אחד הנועזים בהיסטוריה הצבאית של ארה"ב. הסיירים חילצו 500 גברים ממצעד המוות הידוע לשמצה בבתאן למרות שהם פעלו כ -30 מיילים מאחורי קווי האויב. בנוסף להצלת הגברים, הרוגים הסיירים למעלה מ -200 מהגברים ששמרו עליהם, התחמקו מכוחות יפנים שצדו אותם והגיעו בבטחה לקווים אמריקאים. מהראיות עולה כי 500 הגברים הללו עמדו להורג על ידי היפנים כשהם מעכבים את נסיגתם.

הריינג'רס גם מילאו חלק חשוב בלכידת מנילה. הריינג'רס התכוננו לחוד החנית להתקפה על יפן היבשתית עם פרסום הידיעה על הפצצת הירושימה ובהמשך נגסאקי.